selfinter-logo
< Back

אפי שלי. התאהבתי בך כשהייתי בת 21, זה קרה רגעים בודדים אחרי שהתחלתי לעבוד בחברת סאיטקס. אתה היית מנכ"ל ומייסד החברה, איש יפה תואר, מלא חוש הומור ובעל סבר פנים טובות ויפות ועייני היו נשואות אלייך.

עבדנו יחד שנים, זה היה שם באוויר, אבל השכלנו לשמור על אהבה אפלטונית. הימים עברו, אתה התגרשת, גם אני התחתנתי והספקתי להתגרש. בתוך תוכי ידעתי שיום אחד נמצא אחד את השני ונהפוך לזוג.

נפרדנו, חזרנו, נפרדנו ושוב חזרנו עד הפרידה האחרונה שהייתה לשנים. בערוב ימייך, כשהיית בן 64 נוצר ביננו שוב קשר, חלית, חזרת לארץ וביקשת לחדש את הקשר. שבורת לב מכל ההלוך ושוב שלנו לאורך השנים, לא יכולתי שלא להיעתר לבקשה שלך, אבל ההבדל הוא, שהפעם גם התחתנו.

זכיתי לחיות לצידך מספר שנים משמעותיות ומסעירות, זכיתי ללוות אותך בשנים הקשות שלך לצד אובדן הזיכרון ויכולת הדיבור.

תמיד ידעתי שלצד הטבעת חותמך בעולם ההייטק הישראלי, לצד כל הצלחותיך העסקיות, לצד כל יעד שכבשת ומעל להיותך איש עסקים ממולח - טמון אדם עם לב רחב. אדם שחיבור אנושי, עזרה ואהבת הזולת קודמת לכל. תמיד הערכת אנשים אמיתיים וסגדת לאותנטיות. תמיד ביקשת ממני שלא אשתנה, אמרת שאני אמיתית ושאתה יכול לספור על יד אחת אנשים אמיתיים. אפי, נשארתי כזאת למרות כל הקשיים שחוויתי בדרך.

וזה המקום לספר לך שאני מקדישה לך את המיזם שלי מי. אנצקילופדיה. זהו מיזם הנצחה למענך שנולד עוד בהיותך חולה מאוד ובחיים. מיזם שבעצם נוצר בזכות החיבור של האנשים בפייסבוק לטקסטים המרגשים שכתבתי עליך כשהיית חולה מאוד.

אלה היו ימים קשים מאוד, הייתי שבורת לב והרגשתי צורך לזעוק את זעקתי. כתבתי על מצוקותיי ותחושותיי הקשות בזמן מחלתך על הקיר בפייסבוק.

בזכות אותם אנשים שעקבו אחריי והגיבו, בזכות אנשים שכמהים לתקשורת אמיתית ומקרבת, שמחפשים קשרים כנים כמו פעם, זה קרם עור וגידים.

אתה שהיית אחראי על פיתוחו של מחשב קדם-הדפוס הדיגיטאלי וסורק ה-CCD- הראשונים בעולם. אתה מחלוצי הדיגיטל הצבעוני שבזכותך סאיטקס הפכה לחברה המובילה בעולם בתחום ההדפסה הדיגיטלית, התעסקת במה שמוכר לנו היום כפוטושופ ופילטרים וזאת בניגוד גמור לאדם אמיתי וישיר שאישיותו ועולמו הפנימי היו נטולי פילטרים.

תמיד אזכור את אותם אנשים שפנו אלייך לקבל עזרה בשעתם הקשה, את זה שהרגישו מספיק נוח לגשת אלייך וידעו שלא תשיב את פניהם ריקם. את העזרה שידעת לתת, את זה שידעת לדבר עם כולם בגובה העיניים.

אני נפרדת ממך במשפט המוכר שלך: "היי טק שמייטק העיקר שנהיה בני אדם"

אפי אהובי, נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב. אתה נצור בליבי לנצח. אתה והזיכרונות היקרים לי מפז.